מיזמי עדות ותהודה, בהשראת דורי לאוב, מתמקדים בתיעוד עדויותיהם של ניצולי משברים היסטוריים וחברתיים אלימים תוך שימוש בטכניקות מדיה וקולנוע מתקדמות. מדובר בגישה תיעודית ייחודית השונה אתית מפרקטיקות עיתונאיות ודוקומנטריות מקובלות: תיעוד העדויות נערך בשותפות המתועדים, בסביבה בטוחה ותומכת ובכך  מעניק לעדים אפשרות להשמיע את קולם, להוביל ולעצב את סיפורם האישי.

גישה זו מסייעת בהכרה בסבלם של ניצולים, ובכך מקדמת תהליכי עיבוד אובדן וטראומה, פיוס והכרה הדדית בין קבוצות בקונפליקט.

מחקר עכשווי מראה כי ההתנסות בתהליכי תיעודן של עדויות בגישת עדות ותהודה מקדמת אמפטיה וחמלה ברמה חינוכית, חברתית ובין-תרבותית.